לא מצליחים להירדם? הפרעות שינה, הרגלים מתקנים ומתי צריך לפנות לרופא
נדודי שינה, נחירות ועייפות כרונית פוגעים בבריאות ובאיכות החיים. כך מזהים בעיה, משפרים הרגלי שינה ויודעים מתי לפנות לבדיקה.
שינה טובה היא אחד היסודות של בריאות טובה, ממש כמו תזונה נכונה ופעילות גופנית. ובכל זאת, רבים מאיתנו ישנים פחות ממה שהגוף צריך, מתעוררים עייפים או מתהפכים במיטה שעות לפני שהם נרדמים. לעיתים מדובר בהרגלים שאפשר לשנות בקלות, ולעיתים בהפרעת שינה שדורשת אבחון וטיפול. המדריך הזה יעזור לכם להבין מה קורה, מה אפשר לעשות לבד ומתי כדאי לפנות לרופא.
כמה שינה אנחנו באמת צריכים
הצורך בשינה משתנה לפי הגיל. מבוגרים צריכים בדרך כלל בין שבע לתשע שעות שינה בלילה, בני נוער צריכים יותר מכך, וילדים צעירים זקוקים לשעות רבות עוד יותר. עם זאת, לא רק מספר השעות קובע. איכות השינה, כלומר עד כמה היא רציפה ועמוקה, חשובה לא פחות.
סימן טוב לכך שאתם ישנים מספיק הוא שאתם מתעוררים רעננים בלי שעון מעורר, או לפחות בלי קושי גדול, ומתפקדים היטב לאורך היום בלי להירדם בישיבות או מול הטלוויזיה. עייפות מתמשכת, ירידה בריכוז, עצבנות ותלות בקפה כדי לעבור את היום הם סימנים לכך שמשהו אינו תקין.
מחסור כרוני בשינה אינו רק עניין של עייפות. הוא קשור לפגיעה במערכת החיסון, לעלייה במשקל, לבעיות לחץ דם ולסיכון מוגבר לתאונות דרכים ולתאונות עבודה.
הפרעות השינה הנפוצות
נדודי שינה, או אינסומניה, הם קושי להירדם, התעוררויות חוזרות במהלך הלילה או התעוררות מוקדמת מדי בלי יכולת לחזור לישון. הם יכולים להיות זמניים, למשל בתקופה של לחץ, או כרוניים, כשהם נמשכים חודשים.
דום נשימה בשינה הוא הפרעה שבה הנשימה נעצרת שוב ושוב במהלך הלילה לפרקי זמן קצרים. הסימנים הנפוצים הם נחירות חזקות, הפסקות נשימה שבני הזוג מבחינים בהן, עייפות קשה במהלך היום וכאבי ראש בבוקר. מדובר בהפרעה שיש לה השלכות על הלב ועל כלי הדם, וחשוב לאבחן ולטפל בה.
הפרעות נוספות כוללות את תסמונת הרגליים העצבניות, שבה יש תחושה לא נעימה ברגליים ודחף להזיז אותן בעיקר בערב, והפרעות בשעון הביולוגי, שנפוצות אצל עובדי משמרות ואצל בני נוער שנרדמים מאוחר מאוד.
הרגלי שינה: מה אפשר לשנות לבד
במקרים רבים, שינוי בהרגלים היומיומיים משפר את השינה באופן משמעותי. אנשי מקצוע מכנים זאת היגיינת שינה, והנה העקרונות המרכזיים:
- ללכת לישון ולקום בשעות קבועות, גם בסופי שבוע.
- להימנע ממסכים בשעה שלפני השינה, או לפחות להפחית את הבהירות שלהם.
- להפחית קפאין אחר הצהריים, ולהימנע מאלכוהול ומארוחות כבדות לפני השינה.
- לשמור על חדר שינה חשוך, שקט וקריר.
- להשתמש במיטה רק לשינה, ולא לעבודה או לצפייה ממושכת בטלוויזיה.
- לעסוק בפעילות גופנית סדירה, אבל לא בשעות שלפני השינה.
אם לא נרדמתם אחרי זמן ממושך, עדיף לקום, לעבור לחדר אחר ולעסוק בפעילות רגועה עד שתחושת העייפות חוזרת, במקום להתהפך במיטה ולהתוסכל.
לחץ, דאגות ושינה
אחד הגורמים השכיחים לקשיי שינה הוא לחץ נפשי. מחשבות על עבודה, על כסף, על המשפחה או על המצב הביטחוני נוטות להציף אותנו דווקא כשאנחנו מנסים להירדם. טכניקות הרפיה פשוטות, כמו נשימות איטיות, הרפיית שרירים הדרגתית או כתיבה של המחשבות על דף לפני השינה, יכולות לעזור.
כשקשיי השינה נמשכים זמן רב, ישנו טיפול פסיכולוגי ייעודי לנדודי שינה, המבוסס על גישה קוגניטיבית התנהגותית. הוא נחשב לטיפול יעיל מאוד, ולעיתים קרובות מומלץ לפני טיפול תרופתי. אם יש תחושה של חרדה מתמשכת או של מצב רוח ירוד, חשוב לפנות לעזרה מקצועית, משום ששינה ובריאות נפשית קשורות זו בזו.
מתי לפנות לרופא
כדאי לפנות לרופא המשפחה אם קשיי השינה נמשכים יותר מכמה שבועות, אם הם פוגעים בתפקוד היומיומי, או אם יש סימנים לדום נשימה בשינה, כמו נחירות חזקות והפסקות נשימה. גם עייפות קשה שאינה משתפרת אחרי לילה טוב מצדיקה בדיקה, משום שהיא עשויה לנבוע ממצבים רפואיים אחרים כמו אנמיה או בעיות בבלוטת התריס.
הרופא יכול להפנות לבדיקות דם, לייעוץ במכון שינה או לבדיקת שינה, שמתבצעת לעיתים בבית ולעיתים במעבדה. בדיקה כזו מודדת את הנשימה, את רמת החמצן בדם, את פעילות הלב ואת שלבי השינה, ומאפשרת לאבחן את הבעיה בדיוק.
על כדורי שינה ותוספים
רבים פונים לכדורי שינה או לתוספים כדי להירדם. חשוב לדעת שכדורי שינה מרשם מיועדים בדרך כלל לשימוש קצר, ושימוש ממושך בהם עלול לגרום לתלות ולתופעות לוואי. גם תוספים שנמכרים ללא מרשם אינם מתאימים לכל אחד, ועלולים להשפיע על תרופות אחרות. לכן נכון להתייעץ עם רופא או רוקח לפני שמתחילים ליטול כל תכשיר.
שינה של ילדים ובני נוער
גם ילדים ובני נוער סובלים לא פעם מקשיי שינה, והסיבות אצלם שונות מעט. אצל ילדים צעירים מדובר לרוב בפחדים, בשגרה לא קבועה או בהרגלי הירדמות שקשה להיפרד מהם. אצל בני נוער השעון הביולוגי נוטה להזדחף לשעות מאוחרות, והשימוש בטלפון בלילה מחמיר את המצב. שגרת ערב קבועה, הוצאת המסכים מחדר השינה ושעת השכמה סבירה גם בחופשות יכולות לעזור מאוד. נחירות קבועות אצל ילדים, עייפות בגן או בבית הספר וקשיי ריכוז מצדיקים התייעצות עם רופא הילדים.
לסיכום, שינה טובה אינה מותרות אלא צורך בסיסי. שיפור הרגלי השינה, טיפול בלחץ ופנייה לרופא כשהבעיה נמשכת או כשיש סימנים להפרעת שינה יעזרו לכם לישון טוב יותר ולהרגיש טוב יותר לאורך היום. המידע כאן כללי, ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.