יום חמישי, 19 בנובמבר 2026
מבזק
החזר מס לשכירים: מי זכאי, אילו נקודות זיכוי נשכחות ואיך מגישים בקשהבוטוקס וחומרי מילוי: מה ההבדל, איך בוחרים רופא ומה חשוב לדעת לפני הטיפולביטוח דירה: מבנה, תכולה וצד ג׳ – מה באמת צריך ואיך לא להישאר בלי כיסויאיך לזהות ידיעה כוזבת ברשתות החברתיות: מדריך מעשי לקורא הישראליחופשת לידה בישראל: דמי לידה, הגנה מפיטורים וכל הזכויות שכדאי להכיראיטום גג לפני החורף: מתי צריך, אילו שיטות קיימות ואיך בוחרים איש מקצועמלגות לסטודנטים בישראל: איפה מחפשים ואיך מגדילים את הסיכוי לזכותאיך בוחרים מאמן כושר אישי: הכשרה, התאמה ומה לשאול לפני האימון הראשוןיום הולדת לילדים: איך בוחרים הפעלה, אטרקציה ומקום שהילדים יזכרואחוז החסימה, הסכמי עודפים וחלוקת מנדטים: כך עובדות הבחירות בישראלהחזר מס לשכירים: מי זכאי, אילו נקודות זיכוי נשכחות ואיך מגישים בקשהבוטוקס וחומרי מילוי: מה ההבדל, איך בוחרים רופא ומה חשוב לדעת לפני הטיפולביטוח דירה: מבנה, תכולה וצד ג׳ – מה באמת צריך ואיך לא להישאר בלי כיסויאיך לזהות ידיעה כוזבת ברשתות החברתיות: מדריך מעשי לקורא הישראליחופשת לידה בישראל: דמי לידה, הגנה מפיטורים וכל הזכויות שכדאי להכיראיטום גג לפני החורף: מתי צריך, אילו שיטות קיימות ואיך בוחרים איש מקצועמלגות לסטודנטים בישראל: איפה מחפשים ואיך מגדילים את הסיכוי לזכותאיך בוחרים מאמן כושר אישי: הכשרה, התאמה ומה לשאול לפני האימון הראשוןיום הולדת לילדים: איך בוחרים הפעלה, אטרקציה ומקום שהילדים יזכרואחוז החסימה, הסכמי עודפים וחלוקת מנדטים: כך עובדות הבחירות בישראל

אחוז החסימה, הסכמי עודפים וחלוקת מנדטים: כך עובדות הבחירות בישראל

איך הופכים קולות למנדטים, מה המשמעות של אחוז החסימה ולמה הסכמי עודפים יכולים להכריע מושב אחד בכנסת.

מאת יואב שטרן · 30.10.2026 · 4 דקות קריאה
אחוז החסימה, הסכמי עודפים וחלוקת מנדטים: כך עובדות הבחירות בישראל

בכל מערכת בחירות חוזרים אותם מונחים אל מרכז השיח הציבורי: אחוז החסימה, הסכמי עודפים, קולות כשרים, ספירת המעטפות הכפולות. אבל מאחורי המונחים האלה עומדת שיטה מסודרת ומעניינת למדי, שקובעת כיצד מיליוני פתקים בקלפיות הופכים למאה ועשרים חברי כנסת. במאמר הזה נסביר את עקרונות השיטה, את השלבים שבהם הקולות נספרים, ואת הסיבות לכך שתוצאות הבחירות הסופיות משתנות לעיתים בימים שאחרי ליל הבחירות.

שיטה יחסית ארצית

ישראל משתמשת בשיטת בחירות יחסית ארצית. המשמעות היא שכל המדינה היא אזור בחירה אחד, והבוחרים מצביעים עבור רשימה מפלגתית ולא עבור מועמד מסוים. כל רשימה מקבלת מספר מנדטים שמשקף, פחות או יותר, את חלקה היחסי מכלל הקולות הכשרים.

לשיטה הזו יש יתרונות ברורים, כמו ייצוג רחב של קבוצות שונות בחברה. מנגד, היא מובילה לריבוי מפלגות ולצורך בבניית קואליציות מורכבות, שכן מפלגה אחת כמעט אף פעם לא זוכה לרוב של שישים ואחד מנדטים בעצמה.

במדינות אחרות נהוגות שיטות שונות, למשל בחירות אזוריות שבהן כל אזור בוחר נציג משלו, או שיטות מעורבות שמשלבות בין רשימות ארציות לנציגים אזוריים. בישראל עלו לאורך השנים הצעות רבות לשינוי השיטה, אך העיקרון של רשימות ארציות נשמר מאז קום המדינה. גם הבחירה הישירה לראשות הממשלה, שהונהגה בשנות התשעים, בוטלה כעבור כמה מערכות בחירות.

מהו אחוז החסימה

אחוז החסימה הוא הסף המינימלי של קולות שרשימה צריכה לקבל כדי להיכנס לכנסת. רשימה שלא עוברת את הסף לא מקבלת אף מנדט, והקולות שניתנו לה למעשה הולכים לאיבוד מבחינת חלוקת המושבים. כיום עומד אחוז החסימה בישראל על שלושה ורבע אחוזים מכלל הקולות הכשרים.

המשמעות המעשית היא שכל רשימה שעוברת את הסף נכנסת לכנסת עם ארבעה מנדטים לפחות. אחוז החסימה הועלה בהדרגה לאורך השנים, והוויכוח סביבו נמשך: התומכים טוענים שהוא מצמצם את פיצול המערכת הפוליטית, והמתנגדים טוענים שהוא פוגע בייצוג של קבוצות קטנות.

איך מחשבים את המנדטים

אחרי שנקבע אילו רשימות עברו את אחוז החסימה, מחשבים את המודד, כלומר את מספר הקולות הדרוש למנדט אחד. עושים זאת על ידי חלוקת סך הקולות שקיבלו הרשימות שעברו את הסף במאה ועשרים. כל רשימה מקבלת מספר מנדטים שלם לפי מספר הפעמים שהמודד נכנס בסך הקולות שלה.

בשלב הזה כמעט תמיד נותרים מנדטים שלא חולקו, משום שלכל רשימה נשארת שארית קולות שאינה מספיקה למנדט שלם. את המנדטים העודפים האלה מחלקים לפי שיטה מתמטית המכונה שיטת באדר עופר, שמעניקה אותם לרשימות שבהן יחס הקולות למנדט יהיה הגבוה ביותר לאחר התוספת.

הסכמי עודפים: למה הם חשובים

הסכם עודפים הוא הסכם בין שתי רשימות, שלפיו בשלב חלוקת המנדטים העודפים הן נחשבות כרשימה אחת. אם השאריות המשותפות שלהן מזכות במנדט נוסף, הוא יינתן לאחת מהן לפי החישוב.

ההסכמים האלה לא משנים את התוצאה בצורה דרמטית, אבל הם יכולים להכריע מושב אחד, ובמערכת פוליטית צמודה מושב אחד יכול לקבוע מי ירכיב את הממשלה. זו הסיבה שהמפלגות מקדישות זמן ומאמץ לחתימה על הסכמים כאלה לפני כל מערכת בחירות.

חשוב לדעת שהסכם עודפים אינו מעביר קולות מרשימה לרשימה ואינו יכול לעזור לרשימה לעבור את אחוז החסימה. הוא רלוונטי רק לרשימות שכבר עברו את הסף. בדרך כלל חותמות על הסכמים כאלה מפלגות קרובות מבחינה אידיאולוגית, אבל לא פעם נחתמים גם הסכמים טכניים בין מפלגות שאין ביניהן קשר רעיוני של ממש, רק משום שהחישוב מראה שהדבר משתלם לשתיהן.

למה התוצאות משתנות אחרי ליל הבחירות

בליל הבחירות מתפרסמים קודם כל מדגמים של ערוצי הטלוויזיה, שמבוססים על סקרי יציאה בקלפיות נבחרות. המדגמים הם הערכה בלבד, ויש להם טווח טעות. לאחר מכן מתחילה ספירת הקולות בפועל, והתוצאות מתעדכנות במהלך הלילה.

בשלב מאוחר יותר נספרות המעטפות הכפולות, כלומר הקולות של חיילים, אסירים, מאושפזים, אנשי סגל דיפלומטי ובוחרים נוספים שהצביעו מחוץ לקלפי שלהם. קולות אלה יכולים להזיז מנדט בין רשימות או להשפיע על השאלה האם רשימה מסוימת עברה את אחוז החסימה.

את התוצאות הרשמיות מפרסמת ועדת הבחירות המרכזית, בראשות שופט של בית המשפט העליון, כשבוע לאחר יום הבחירות. עד לפרסום הזה כל הנתונים נחשבים חלקיים. גם אחרי הפרסום ניתן להגיש עתירות על פסילת קלפיות מסוימות, אם התגלו בהן אי סדרים, ובמקרים נדירים הדבר אף שינה את חלוקת המנדטים.

כדאי לזכור גם את נושא אחוזי ההצבעה. כשאחוז ההצבעה משתנה בין מגזרים ואזורים, הוא יכול להשפיע על התוצאה לא פחות מהעברת קולות בין מפלגות. זו הסיבה שמפלגות משקיעות משאבים רבים בהנעת בוחרים ביום הבחירות עצמו, כולל הסעות לקלפיות ותזכורות לבוחרים.

הדרך מהקלפי לממשלה

אחרי פרסום התוצאות הרשמיות, נשיא המדינה מתייעץ עם נציגי הסיעות ומטיל על אחד מחברי הכנסת את הרכבת הממשלה. לרוב מדובר במי שיש לו את הסיכוי הטוב ביותר להשיג תמיכה של רוב חברי הכנסת. לרשותו עומדים עשרים ושמונה ימים, וניתן להאריך את התקופה.

לסיכום, שיטת הבחירות בישראל פשוטה בעיקרון אבל מורכבת בפרטים. הבנה של אחוז החסימה, של חלוקת העודפים ושל לוח הזמנים של ספירת הקולות עוזרת לקרוא נכון את התוצאות, להבין את חשיבות כל קול ולהתייחס בזהירות למדגמים הראשונים של ליל הבחירות.

עוד בחדשות